ציפור הנפש מתנדנדת

היו ימים שציפור הנפש שלי כמעט מתה. לא שמעתי אותה שרה בתוכי את המנגינה שגורמת לי לקום אליך. גילתי שבתוך הדירה שלי שומעים את המנגינה של "ציפור הנפש" מצלצול בית הספר. נדבקתי לשמשה. עד שהחלון נשבר לי פתאום באמצע הלילה.
זו מנגינה חיצונית, חשבתי שזה רמז להדליק את הציפור שלי לא דרך המציאות אז התיישבתי לכתוב.
המילים קצת התרחקו ממני מאז שהתחלתי לחפש סיבה הגיונית לרגשות שלי. לצורך ללכת כל הזמן. לצורך לא לרצות את מה שכולם כמעט רוצים.
"למה אני רוצה אחרת?", שאלתי אותו בשבת בבוקר בדמעות. "ולמה אתה רוצה אותי?", רציתי לשאול אותו.
למה המאבק הזה תמיד ממשיך בין מה שאני רוצה למה שכביכול רוצים שאר האנשים. למה בסיורים בתוך בתי האנשים, בתוך החיים שהם חושפים אותי אליהם אני רוצה רק להתרחק ולמצוא את אלוהים שלי שיבטיח לי- את תחיי אחרת. את תוכלי ליצור כאן משהו שלא נמדד בארוחות גדולות מול טלוויזיה גדולה.
האם הגוף נמדד גם הוא דרך אורך הנשמה ?

**
כמעט חודשיים אני מתעוררת באמצע הלילה וחושבת על משמעות. פתאום כל האנשים שפעם אוהבים אותי עולים אלי לרגל. אני מתביישת לישון איתו ולחשוב עוד על רגש מחליף צורה. אחר כך אני מעירה אותו ומספרת לו על הנשמה הבוכה שלי.
פעם חשבתי שאוכל להיות שלמה רק עם אנשים שבאים מהמקור שבאתי אני, לאט לאט אני מגלה שמה שמחבר אותנו באמת הוא הרצון לשיר את הנפש שלי בתוך מקומות. הוא חולם בדיוק כמוני משמעות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s