מכתב ראשון

לקעקע אמת

אני לא מצליחה לפתוח את הלב עבור עצמי. הוא סגור.

אתה בראת אותו כזה? נמוך ? מים ?

אני לא מצליחה לאהוב את העולם.

אתה בראת אותו כזה, רחוק לי מהנשמה?

אני לא מצליחה להתפלל בבוקר, המילים קצת נאמרות ואז נחסמות

אתה מרחיק ממני דברים שאחרים חיברו בכוונה?

אני לא מצליחה לאהוב את עצמי ככה- לא דתייה לא חילוניה

לא ככה

אתה רואה?

האם אתה בראת כך אותי, כך את העולם, כך את הרוח נמוגה,

כך אותי המחפשת בית- בכוונה?

IMG_20160711_224512.jpg

עשיתי קעקוע אחד ויחיד בחיים שלי וגם הוא היה ממש לאחרונה

כתבתי בו את כל מה שרציתי לומר כל החיים לעצמי בשקט ולאחרים בקול רם

אבל אף פעם לא ייצגתי מספיק את האמונה שלי בלב

כשהייתי דתייה או כשלבשתי חצאיות ארוכות והתפללתי בתוך כיתה הרגשתי שהלב שלי לא לגמרי שם

כשהלכתי לבית כנסת בחגים, כשהקשבתי לסליחות המוניות הרגשתי שהלב שלי בורח יחד עם קול השפור וחיפשתי חדר קטן לשים את עצמי שם ולדבר איתך בשקט שתדע שאני בכל זאת – מאמינה

אז עכשיו אני כבר לא דתייה, לפחות לא כמו שלימדו אותי בבית הספר ובבית אבל איך תסביר את זה שדווקא במקום הזה אני מרגישה בך יותר? אתה כבר לא כתוב רק בתוך ספר, אני כבר לא צריכה לייצג אותך דרך חיצוניות  ודוווקא החופש הזה והיכולת לא להגדיר אותך, לא להגדיר אותי לפעמים נותן לי יותר שקט

נדמה לי,לעיתים, שאנשים שגדלו בתוך בית דתי ויצאו לחפש אחריך בדרך שלהם לא מרגישים אף פעם שייכים. מישהו שכח לבנות דרך שתחבר אותם אליך והם צריכים לחפש לבד ולהסביר למה הם כל כך לבד

אז כתבתי על עצמי מאמינה

לא כדי ללכת נגדך, לא כדי לצעוק דבר שלא רציתי להסתיר

רק רציתי להזכיר לעצמי בצורה שלא אוכל לחזור בה – שזה שהפסקתי ללבוש שמלות ארוכות. לחבר את הרוח בשבת רק לגבוה זה לא אומר שהפסקתי להאמין בך

 

2 תגובות בנושא “מכתב ראשון

  1. אני מכיר את התחשות האלה היטב. כי המסגרות הדתיות שמהם באנו הם שבלוניות קרות עובדות על טייס אוטומטי, בלי שהאנשים שנמצאים שם בכלל מבינים למה ומדוע הם עושים את זה ואין להם רגש וחיות ונשמה במה שהם עושים והם מנותקים רגשית לגמרי וזה נהפך ללא יותר מטקסים ורוטינות שלאט לאט עם השנים הלב הולך ומתרחק משם כשהגוף עוד שם רק מתוך אילוץ… זמני.
    מבין את זה היטב.
    אדם צריך למצוא לעצמו ולפס את דרכו בעצמו לבורא עולם, והיהדות היא כן הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היחידה כשיש לך נפש אלוקית…בנוסף לנפש הטבעית שיש לשאר בני האדם.. רק שהדרך לעשות זאת שהלב יהיה איתך שהלב שלך יתחבר למה שעובר על הגוף היא.. ללמוד את הדרך לאלוהים ממקום רגשי, ממקום פנימי, מתוך חכמת החסידות והקבלה. מאנשים שחיים את הצד הרוחני באמת ביום יום וחווים רגשית את בורא עולם, ולא אלה שעושים זאת כמצוות אנשים מלומדה….

    Liked by 1 person

    1. אייל יקר. תודה רבה לך על מה שכתבת.
      אני
      מזדהה מאוד… עדיין מחפשת את החיבור ובניית העולם, הדרך שיכולה לחבר את הנשמה לעולם בדרך שלה.

      אהבתי

להגיב על lilotamara לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s