קטגוריה: שירה

אִם יֵשׁ סִבָּה אַחַת בָּעוֹלָם

לְהַמְשִׁיךְ לְהָרִיחַ תַּפּוּזִים קְלוּפִים בַּחֹרֶף

לָתֵת לַמַּיִם הַסְּפוּגִים לְלַכְלֵךְ בְּדִיּוּק אֶת הַנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת

אִם יֵשׁ סִבָּה טוֹבָה

לְהִשָּׁבֵר שׁוּב מוּל עַצְמִי

לְהַבִּיט בַּמַּרְאֶה עֲכוּרָה לְעִתִּים

לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּי

לְנַשֵּׁק שְׂפָתַיִם לֹא מֵאַהֲבָה

אִם יֵשׁ סִבָּה לַקְּלָף פָּצַע שֶׁכְּבָר קֻלַּף מִזְּמַן

וְלִפְצֹעַ עַצְמְךָ מֵאֲנָשִׁים לֹא נְכוֹנִים

לְטַגֵּן אֶת הַמּוֹחַ הַצּוֹלֵעַ בִּמְחוֹזוֹת קָשִׁים לָאֲחִיזָה

אִם יֵשׁ סִבָּה

לִפְשֹׁט אֶת כָּל הַסְּפֵקוֹת

שֶׁל אוּלַי וְשֶׁל מָה כְּדַאי

וְעַד כַּמָּה הַהִגָּיוֹן הוּא עָקַר

וְהַנֶּפֶשׁ מֻתָּר לָהּ .כַּמָּה מֻתָּר לָהּ

אָז זוֹ הַסִּבָּה

זוֹ בְּהֶחְלֵט הַסִּבָּה

אִם תִּרְאֶה אוֹתִי פִּתְאוֹם בָּרְחוֹב מְהַלֶּכֶת
אוּלַי לֹא תַּבְחִין בַּדָּבָר
לֹא תַּבְחִין בַּמִּלְחָמוֹת הַקִּיּוּמִיּוֹת, הַיּוֹמְיוֹמִיּוּת
בַּהֲלִיכָה הַמְּגֻנְדֶּרֶת הַנּוֹטָה לְהַסְתִּיר-
אֶת הַפְּגָמִים בַּחֲשִׁיבָה
אִם תַּרְאֶה אוֹתִי בָּרְחוֹב שׁוֹתֶקֶת
לֹא תַּחְשֹׁב שֶׁהַשְּׁתִיקָה מַסְתִּירָה
אַלְפֵי מִלִּים שֶׁחִשְּׁבוּ לְהֵאָמֵר
וּלְבַסּוֹף הִשְׁתַּתְּקוּ, מוּבָסוֹת
לֹא תֵּדַע
שֶׁבְּלֵילוֹת אֲנִי חוֹלֶמֶת עַל אִינְדְּיָאנִים מְשִׁיחִיִּים
וְעַל קַרְנֵי אוֹר שֶׁמַּבְקִיעוֹת אוֹתִי מִבְּדִידוּת שֶׁל שָׁנִים
רַק תַּרְאֶה לְמוֹלֵךְ אַחַת שֶׁמְּהַלֶּכֶת
וּבַהֲלִיכָתָהּ לֹא תִּרְאֶה דָּבָר

בְּבוֹאִי לִדְרוֹשׁ כַּפָּרָה
עַל מַעֲשִׂים שלעולם לֹא עָשִׂיתִי
ובכך נמנעתי הַרְבֵּה מעולמך

נעמדתי למולך
מותשת, עייפה
ביקשתי אֶת העוז שֶׁלּא הָיָה בִּי מֵעוֹלָם
וּבְכָל זֹאת לָבַשְׁתִּי למולך לָבָן
וביקשתי כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה
מְחִילָה,
עַל מַה שֶׁלּא עָשִׂיתִי מֵעוֹלָם.

רָצִיתִי הַשָּׁנָה לְמָחוֹל לְעַצְמִי
עַל מְקוֹמוֹת שֶׁל חוסר הֶעָזָה
עַל פִּקְפּוּק ביכולתי
עַל כָּך שנתת בִּי הַרְבֵּה
ולעיתים, אֵינִי רוֹאה דָּבָר.

מְחִילָה,
עַל הַתְּנוּפָה שניתנה בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הַזְּמָן מתבזה
בזבזתי אֶת עַצְמִי הַרְבֵּה,
אלוהיי
אַנָּא עָשָׂה שֶׁאֶהְיֶה כְּלֵי למימוש
שהרי אֲנִי לֹא מְבַקֶּשֶׁת הַרְבֵּה
רַק רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּפָרֵי הָאֶתְרוֹג
לֹא רֵיקָה.

כָּל רְצוֹנִי הוּא לִהְיוֹת
ממומשת בְעוֹלָמְךָ.

בַּשַּׁבָּתוֹת לֹא רוֹחֲצִים יָדַיִם

וְלֹא אוֹכְלִים חַלּוֹת

רַק יוֹשְׁבִים מְסֻבִּים סָבִיב מִשְׁפָּחָה

וּמַחְזִיקִים יָדַיִם

אֵין נְטִילָה

וְאֵין שׁוּם עוֹרְרִין בְּאַהֲבָה

כִּי בַּשַּׁבָּת

כְּשֶׁהָרוּחַ הַגְּבוֹהָה מְבַקֶּרֶת

אֲנִי וֶאֱלֹהִים הוֹלְכִים מְחֻבָּקִים לְתוֹךְ הַקְּדוֹשָׁה

וְאֵין אָדָם שֶׁיַּגִּיד לִי שֶׁחָטָאתִי

בְּלֶאֱהֹב אוֹתוֹ

מִתּוֹךְ בְּחִירָה

כְּשֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אֶת הָעוֹלָם
מָה הוּא חַשַּׁב
הַמְּכוֹנִית הָאֲדֻמָּה שֶׁנּוֹסַעַת עַכְשָׁו
מְהַבְהֶבֶת לִי
הַאִם זֶה הַסִּימָן
כְּשֶׁהוּא בָּרָא יְצוּרִים
מָה הוּא חָשַׁב
לָקַחַת שֻׁלְחָנוֹת עֲמוּסִים
לְמַלֵּא בֶּטֶן נְפוּחָה בְּרִיק
מָה הוּא חָשַׁב
לְהָבִיא אוֹתִי
לֹא מִתְמַלֵּאת
מֵחֻפְשַׁת
גּוּיָבוֹת כְּתֻמּוֹת רְקוּבוֹת
בַּסַּלְסִלָּה בַּבַּיִת
כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה אָכַלְתִּי בְּטָעוּת
מֵאָז אֲנִי נִזְהֶרֶת

 

 

DT1567-800x633

*

אֵין מָקוֹם לָעֶצֶב שֶׁלִּי בָּעוֹלָם

גַּם לֹא בְּתוֹךְ פְּרוּסוֹת הַגְּבִינָה הַדַּקּוֹת

שֶׁאֲנִי מְצָרֶפֶת אַחַת לִשְׁנִיָּה

כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ קְצָת לָבָן

 

אֵין מָקוֹם לָעֶצֶב בָּעוֹלָם

כִּי הוּא גּוֹרֵם לָלֶכֶת לְכָל הַמְּקוֹמוֹת

רַק לֹא – אֶל עַצְמְךָ

 

אֵין מָקוֹם לָעֶצֶב בָּעוֹלָם

אָז לָמָּה

וּבְכָל זֹאת

בִּשְׁבִילִי הוּא כֹּל הָעוֹלָם

*

הזקן הלבן שלך נצבע בטיפות נוזל

צהוב כמעט

מסתיר את אי הסדר בלב

אתה לא רואה

טיפות מפרידות בינינו

שירי שבת שאתה מזמר לבד

הייתי רוצה להחזיק עוד קצת את הרגעים

המשובשים שלך

כשאתה מרפה

נראה לרגע

*

כָּל עוֹד את נוֹרְמָלִית

מֻתָּר לָךְ לִצְעֹק

לְקַלֵּל

רַק מִדֵּי פַּעַם

לְהָפִיג אֶת הַזַּעַם

כֹּל עוֹד את מַסְפִּיק רָזָה

מֻתָּר לָךְ

לְלַקֵּק טְחִינָה מִתּוֹךְ לאַפָּהּ

לָתֵת לָאֲנָשִׁים לִרְאוֹת אוֹתָךְ

כֹּל עוֹד יֵשׁ בִּשְׁבִיל מָה

הוּא אוֹמֵר לִי

תַּמְשִׁיכִי

*

זה גדול ועמוק, אני תוחבת יד​
רק כדי להרגיש שזה שוב המזל​
שמשחק בי ,​
בתעתועים.​

אני רואה אותו , ממיס אותי לתוכו​
בתנועות סיבוביות​
ואני יודעת שיש מחיר לייחוד​

אני מבינה שאפשר אחרת​
אבל גם אי אפשר אחרת​
ואני תולשת מהלב והמחשבה סיסמאות שפג זמנן​
ומנסה להכניס חדשות​
כאלו שיביאו אותי לשם​

אלוהים אני לוחשת, בדמעות​
זה כל- כך ארוך​
אולי גם אלוהים זו פיקציה לוחשת לי המחשבה​
מהסוג הישן​

בציפורניים אני מושכת את גופי למעלה​
מרכינה את הראש למטה​
ויודעת​
יש שינוי שיכול לבוא​
גם ללב דואב מניסיונות.